הפסד צורב לפרקליט מוטי רייזמן שתפר תיק לאזרח מסכן שנעצר ע"י שוטר באלימות. השוטר יחיא ביסאן הפיל את האזרח אלי וזאנה לרצפה והכאיב לו. האזרח התפתל מכאבים ופלט צרור קללות עסיסיות. הפרקליט אשר להוט להרשיע תפר סעיפי חוק מפה ועד להודעה חדשה, איומים, העלבות ומה לא. התיק הגיע אל השופט דניאל בארי אשר קבע כי לנוכח האלימות של השוטר יחיא ביסאן הקללות הן זוטי זוטות, וניתן זיכוי. הכרעת דין זו מוכיחה שוב ושוב ששהתביעה המשטרתית והפרקליטות רק נחושים לחפש את מי להרשיע ותופרים תיקים לאזרחים בסיטונאות.

הפרקליט מוטי רייזמן בחר להאמין לשוטר האלים יחיא ביסאן. השופט דניאל בארי לא האמין לשוטר זה. כנראה שלשופט בארי יש תחושות נבואיות שכן שנתיים מאוחר יותר מח"ש העמידה לדין את השוטר יחיא ביסאן על גניבה של 329,000 ש"ח מדירה של עובדים זרים סיניים, וגבייה של כ 7,000 ש"ח כל חודש דמי פרוטקשן מעובד זר סיני שהפעיל בית הימורים. בימ"ש מחוזי שחרר את השוטרים הנאשמים בפרוטקשן ושוד עובדים זרים.

על פי כתבה בפוסטה מ 15/7/2018 " מח"ש טוענת כי יחיא ביסאן ונזיה סעב גבו 4,000-7,000 שקל מידי חודש מסיני שהפעיל דירת הימורים, ושדדו 329 אלף שקל מדירה שבה עובדים זרים הפקידו את כספם ורכושם". שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, הורתה לשחרר בתנאים מגבילים את יחיא ביסאן (30) מינוח ג'ת ונזיה סעב (28) מאבו סנאן, שוטרי סיור מתל אביב הנאשמים בעבירות שוחד, שוד ועבירות נוספות, שאותן ביצעו לכאורה במשך כשנה וחצי כלפי עובדים זרים.

לפי כתב האישום שהגישו עורכי הדין רונן יצחק ומור לרמן ממח"ש, מי שסייעו לנאשמים היו טיראן רחום (51) ואולגה מסטיצקי (30), שעבדו במכולת המשמשת עובדים זרים.

ביסאן וסעב שירתו כשוטרי סיור בתחנת שרת החולשת בין היתר על אזור התחנה המרכזית, רחוב לוינסקי ורחוב נווה שאנן. מסטיצקי, ששימשה כמתנדבת בשנים 2013-2016, היא בת הזוג של רחום, הבעלים במשותף עם אחיו של חנות בשם "דראגון", המוכרת מוצרי מזון ישראלים וסיניים ברחוב ראש פינה ומשמשת עובדים זרים רבים השוהים באזור דרך קבע, ובעיקר את אלה שמוצאם מסין.

מכתב האישום עולה, כי בין רחום לבין העובדים הסינים קשר קבוע, והוא אף נוהג לסייע לחלקם מול הרשויות בנושאים שונים, רפואיים ואחרים. עם חלק מהעובדים הזרים יש לו אף קשר חברי. כמו כן מצוין בכתב האישום, כי לרחום קשר אף עם שוטרים מהתחנה, לרבות שני הנאשמים. גם מסטיצקי היתה בקשר חברי עם השוטרים, נוכח התנדבותה במשטרה.

כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ארבעה סעיפי אישום.

בשעות הפנאי, ובעיקר בסופי שבוע, נוהגים העובדים הזרים לשחק משחקי קלפים וקוביות במספר דירות הימורים בשכונה. באישום הראשון נטען, כי בתחילת שנת 2017 הוזעקו שוטרים, בהם ביסאן, לטפל בתלונה על הקמת רעש בדירת הימורים שמנהל נתין זר מסין. בסיום הטיפול באירוע, שנגמר בסיוע של מסטיצקי בדו"ח בלבד, היא סיפרה לביסאן כי בשכונה מספר בתי הימורים שבעליהם מוכנים לשלם דמי חסות תמורת הבטחה שהפעילות לא תופרע. לפי האישום, השוטרים החליטו לגבות חסות, וכי במידה ובעלי הדירות לא ישלמו – ייזמו פשיטה ויפסיקו את הפעילות. כך, החל מחודש מאי 2017 השוטרים גבו ממפעיל הדירה 4,000-7,000 שקל מידי חודש, בסיועם של רחום ומסטצקי, תוך הבטחה לאפשר את ההימורים בדירה.

וזה השוטר יחיא ביסאן שנעלב כאשר אלי וזאנה קרא לו שרמוטה ובן זונה. ראו על מי בוחרת המדינה לגונן באמצעות השימוש בסעיף החוק "העלבת עובדי ציבור". על שוטרים גנבים, מושחתים, אלימים ושקרנים.

בתמונה ניתן לראות את השוטר ה"נעלב" יחיא ביסאן יחד עם חברו נזיה סעד בבית המשפט יושבים בתא העצורים כמו אחרוני העבריינים.

פרטים נוספים על מעשיו של השוטר הנעלב יחיא ביסאן מופיעים בכתבה בהארץ

העובדים הזרים שחסכונותיהם נשדדו מתקשים להתאושש

שני שוטרים מואשמים ששדדו באיומי אקדח מאות אלפי שקלים שהפקידו עובדי סיעוד בדירה בדרום תל אביב. הכסף לא אותר, והקורבנות אומרים: "המשטרה בנפאל אולי גונבת כסף של אנשים, אבל פה בישראל?"

העליבות ניכרת בכל פינה בבניין שברחוב לוינסקי 98 בדרום תל אביב. את פני הבאים מקדם ריח שתן, מבקשי מקלט שיכורים שרועים על הקרקע בכניסה לבניין ובגינה הסמוכה נמכר לכל דורש, מתחת לאפה של המשטרה, סם הפיצוציות "נייס גאי". הבניין המוזנח היה התפאורה לאחד מתיקי החקירה החמורים ביותר שהגיעו בשנים האחרונות לשולחנה של המחלקה לחקירות שוטרים: שני שוטרים, המשרתים בתחנת שרת הסמוכה, מואשמים ששדדו מעובדים זרים מאות אלפי שקלים באיומי אקדח. השניים מכחישים את ההאשמות.

מבהארט פוקהרל נלקחו 12 אלף שקלים. "זה כל מה שהיה לי", הוא אומר, "שתי משכורות שתכננתי לשלוח למשפחה". פוקהרל, בן 42, היה במשך שנים מורה למתמטיקה בארצו, ולדבריו השתכר 300 דולר בחודש. לפני תשע שנים עזב את ההוראה ובא לישראל כדי לעסוק בסיעוד. הוא מטפל בישראלי בן 89, שבביתו ברמת השרון הוא משוחח עם "הארץ". "אני מטפל במבוגר", הוא אומר בעברית רצוצה, "מקלח, קקי, מנקה, הכל אני עוזר לו, 24 שעות. באה משטרה ולקחה כסף, למה? אני לא רוצה בעיות, רק את הכסף, שיהיה לילד באוניברסיטה". הכסף שנלקח מפוקהרל ומאחרים לא אותר, והסיכויים שיקבלו אותו בחזרה נראים קלושים.

העובדת ר': "השוטרים אולי חשבו שלא נתלונן כי אנחנו חלשים, אבל אנחנו כן הלכנו למשטרה כי אנחנו יודעים כשמשהו לא בסדר, אנחנו לא מפחדים"

כתב האישום שהגישה מח"ש בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב מייחס לשוטרי הסיור ביסאן יחיא ונזיה סעב קבלת שוחד, שוד, שימוש לרעה בכוח המשרה והפרת אמונים. האישום הראשון מתייחס ליחיא לבדו – קבלת תשלומי שוחד קבועים בסך אלפי שקלים מצ'אנג, עובד זר מסין, שארגן משחקי פוקר בדירה ברחוב נווה שאנן. לפי האישום השני, יחיא וסעב פרצו לדירה, כשהם במשמרת, במדים ונושאים אקדחים, ושדדו את האיש ששילם את דמי החסות. הם לקחו ממנו 4,000 שקלים, וסכום דומה מהארנק של חברתו, לי, שלא היתה בדירה.

מיטב הכתבות, העדכונים והפרשנויות, מדי יום ישירות למייל

דוא"ל *אנא הזינו כתובת אימייללהרשמה

"מי ששדד אותי הם השניים האלה, שקיבלו ממני שוחד", סיפר צ'אנג בחקירתו במח"ש. "נכון שאני נותן להם כסף שנה וחצי, אבל הפעם הם הגזימו". לדבריו, כשיצא מביתו לאחר התקרית חלפה על פניו ניידת משטרה. "מדוע לא הלכת לניידת להתלונן על השוטרים?", שאל אותו אחד החוקרים. "פחדתי", השיב צ'אנג.

המקרה השלישי הוא החמור ביותר: לפי כתב האישום, בליל 15 ביוני הגיע סעב לדירה ברחוב לוינסקי. שם, ידע, יש כספת שבה מפקידים עובדים זרים מנפאל את כספם. השוטר, לבוש מדים, פרץ את הדלת בבעיטה ושלף אקדח. באותו זמן חיכתה הניידת שותפתו למשמרת, שלא ידעה מה מעשיו. לאחר שמצא בדירה 319 אלף שקלים, הוא הזעיק לדירה את חברו יחיא, שהביא עמו תיק שחור. לפי החשד, השוטרים הכניסו את הכסף לתיק ועזבו את הדירה. מצלמות אבטחה תיעדו אותם יוצאים מהבניין.

למחרת באו העובדים הנפאלים שכספם הוחזק בדירה לתחנת שרת, שבה משרתים שני השוטרים, במחשבה שיקבלו את כספם בחזרה. כשתקוותם נכזבה הגישו תלונה. לפי החשד, יחיא זיהה אחד מהם, ובעקבות זאת חיברו הוא וסעב דו"ח שקרי שהסביר את הימצאותם בבניין במרדף שניהלו כביכול אחר עובד זר מהודו.

בישראל שוהים כיום כ-4,000 עובדים זרים מנפאל. לפי נתוני רשות האוכלוסין, כשליש מהם שוהים בישראל שלא כחוק. כמעט כולם עובדים בענף הסיעוד. אחד מהם הוא אובי, בן 45, שביקש שלא להזדהות בשמו המלא מחשש שקרוביו בנפאל ייבהלו. כמו רבים מחבריו, בימות השבוע הוא מטפל בקשיש בראשון לציון ובסופו שב לדירתו בדרום תל אביב. הוא הותיר בארצו שני ילדים, אחד מהם לומד באוניברסיטה, ומדי חודש הוא שולח את משכורתו הביתה.

בדירתם, בקומה הרביעית של הבניין, ברחוב לוינסקי מחזיקים אובי וחברו כספת, שבה מפקידים עובדים זרים מנפאל את כספם. כמה מהם מבקשים לשמור בצד קצת כסף לבילויים; לאחרים אין היתר לשהות בישראל, ולכן גם אינם יכולים לפתוח חשבון בנק.  "כולם פוחדים מגנבים", מסביר אובי, "נותנים לי ואני שומר ועושה רשימה מסודרת, סמוכים עלינו". הרשימה שהשלימו אובי וחברו דקות לפני הפריצה לדירה הפכה לראיה בתיק. ר', שעובדת אף היא בסיעוד ומבקשת שלא להזדהות מחשש ששוטרים יפגעו בה, מוסיפה: "הרבה פה נותנים לאובי ולחבר שלו את הכסף שלהם, כי להם יש לפעמים זמן לשלוח אותו (לנפאל). כדי לשלוח אני צריכה לקחת יום חופש, וזה אובדן של 350 שקל".

"הוא אדם כזה נאמן, אדם כל כך טוב, הוא אסף אגורה לאגורה", מספרת המעסיקה של אובי. "הוא מטפל בבעלי ובי כבר תשע שנים. בעלי אדם חולה מאוד, והוא מטפל בו בכזו מסירות, אז מאדם כזה, שמנקה את הצרכים של אדם מבוגר בשביל פרנסה, גונבים את הכסף שלו?". בשלב מסוים השיחה נקטעת: המטופל מעד, ואובי ממהר לקום ולסייע לו. "איזה ישראלים יעשו את העבודה הזו?", תוהה המעסיקה.

באותו יום שישי ספר אובי 319 אלף שקלים ו-18 אלף דולר. קודם לכן הפקידה בידיו עובדת 40 אלף שקלים, פיצויים שקיבלה עם מותו של המטופל שלה. בערב בא חברו פוקהרל להפקיד אצלו את שתי המשכורות האחרונות שלו. כשיצא לחדר המדרגות, לפי כתב האישום, נתקל בשוטר סעב. "הוא אמר לי 'אתה לא הולך', לקח לי את היד, בעט בדלת ופרץ פנימה", משחזר פוקהרל, "כשהוא נכנס הוא שלף אקדח קטן, היו שם כמה אנשים והוא כיוון על כולם. בטח שפחדתי".

בהמשך הורה סעב לכל הנוכחים מלבד אובי לעזוב את הדירה, והחל לחפש בה כסף, עד שמצא. "אמרתי לו 'אני לא גנב, זה לא כסף שלי אלא של חברים שלי שאני שומר להם אותו, בבקשה אל תקח אותו'", מספר אובי. "פחדתי, ידעתי שהוא עושה משהו אסור. אמרתי לשוטר 'אני יודע שלא תרביץ לי, כי לא עשיתי שום דבר רע'. הוא אמר לי להישאר בחדר ונכנס למקום אחר עם הכסף. לא ראיתי אותו מכניס אותו לתיק, אבל כשהם עזבו הכסף נעלם. רק את הדולרים הם השאירו".

עיקר הקושי בחקירת הפרשה היה באיתור הקורבנות ובגביית גרסאותיהם. העובדים הסינים מדירת הפוקר חששו להעיד, וכך גם חברתו של צ'אנג, השוהה בישראל ללא היתר. לכך הצטרפו קשיי השפה. החוקרים נעזרו בהאזנות סתר, ובעזרת המעבדה לזיהוי פלילי נמצאה התאמה בין הטביעה על דלת הדירה ברחוב לוינסקי לבין סוליית הנעל של סעב.

שני השוטרים מכחישים את המיוחס להם. הטלפונים שלהם אמנם אוכנו בזירת האירוע, אבל הם טוענים שהיו בפעילות מבצעית. עורכי דינם, אורית חיון וסלאח עבאס, ציינו כי השוטרים לא נדרשו להשתתף במסדר זיהוי, והצביעו על סתירות בתיאורי הקורבנות. אלה, לדבריהם, מעידים שלשניים אין קשר לעבירות. השבוע הורה בית המשפט לשחרר את השוטרים בתנאים מגבילים לבתי קרוביהם. זאת, לאור היותם שוטרים מצטיינים ולאור העובדה שלא נעצרו עד שהחקירה הפכה גלויה.

בקהילה הנפאלית הקטנה בדרום תל אביב ממשיכים לדבר על התקרית. "איזו משטרה בועטת ככה בדלת? איזו משטרה לוקחת כסף של אנשים?", שואל אובי. "אנחנו אנשים טובים, באים לעבוד קשה קשה כל השבוע ושולחים כסף למשפחה בנפאל", אומרת ר', "השוטרים אולי חשבו שלא נתלונן כי אנחנו חלשים, אבל אנחנו כן הלכנו למשטרה כי אנחנו יודעים כשמשהו לא בסדר, אנחנו לא מפחדים". ופוקהרל אומר: "כשאובי אמר לי שהכסף איננו והמשטרה לקחה אותם, הייתי בהלם. המשטרה בנפאל אולי גונבת כסף של אנשים, אבל פה בישראל?"

https://www.haaretz.co.il/news/law/MAGAZINE-1.6386770

להלן פסק הדין

לפני כבוד השופט עמית דניאל בארי
  בעניין:   מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מוטי רייזמן  
    המאשימה
    נ ג ד  
  אליהו וזאנה ע"י ב"כ עו"ד מירב בן שבת  
    הנאשם

נ ו כ ח י ם:

ב"כ המאשימה – עו"ד מוטי רייזמן

ב"כ הנאשם – עו"ד מירב בן שבת

הנאשם – התייצב

הכרעת דין

כ ל ל י :

1.         התביעה מיחסת לנאשם שלוש עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק והעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק.

2.         ביום 10/04/14 במסגרת ערעור מעצרים 20067-04-14 אסר כבוד השופט קאפח על הנאשם להיכנס למתחם התחנה המרכזית הישנה או להתקרב למתחם מרחק הקטן מ-500 מטרים, עד תום ההליכים המשפטיים.

3.         ביום 15/01/2015 בסביבות השעה 18:45 שהה הנאשם ברחוב ארלינגר 9 בתל-אביב ובכך הפר את ההוראה החוקית הנ"ל.

4.         התביעה טוענת, כי הנאשם נעצר ע"י השוטר יחיא ביסאן והובא לתחנת המשטרה.

5.         בהמשך טוענת המאשימה, כי הנאשם איים על השוטר ביסאן בכך שאמר לו "אני אזיין אותך יא בן זונה, חכה אני אתפוס אותך בחוץ…הפלת אותי על הרצפה, אני אזיין אותך, אני מתלונן עליך". התביעה מוסיפה כי הנאשם הפיל עצמו לרצפה ושפשף את גבו.

6.         בהמשך טוענת התביעה, כי הנאשם עלב גם בשוטר בעאדש שרון בפגיעה שלא כדין בגופו או בפרנסתו בכך שאמר לו: "אני אזיין אותך, אתה תראה יהיה בסדר, אתה אל תדאג" "אני זונה בן זונה אמא שלי זונה, אם אתה תישאר שוטר, אתה בן זונה, אתה, ובבית המשפט אני אראה לך, יא שרמוטות בני שרמוטות, משטרה מניאק"

7.         הנאשם כבר במיוחס לו וטען, כי השוטרים העליבו אותו וגררו אותו על הרצפה כשהוא כבול בידיו ורגליו וגרמו לפציעתו.

הנאשם אישר כי לקללות שקיללו אותו הגיב בקללות.

8.         ב"כ הנאשם ביקשה לקבוע כי ההוראה החוקית שניתנה ע"י כבוד השופט קאפח, לא הייתה בתוקף בעת האירועים וביקשה לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

מהלך הדיון :

9.         בפני העידו שני השוטרים שהיו מעורבים במעצרו של הנאשם, הוגשו ראיות כתובות בהסכמה והנאשם העיד להגנתו.

10.        מצאתי כי קיימות סתירות מהותיות בין גרסאות שני השוטרים.

לגבי נסיבות מעצרו של הנאשם, דבריו של השוטר שרון בעאדש הינם עקביים בעיניי.

מדברי שוטר זה עולה, כי הנאשם ישב עם מספר חברים והחל להתרחק מהמקום כשהבחין בשוטרים. הוא התבקש להזדהות לאחר בירור פרטיו התברר, כי הנאשם מפר צו הרחקה שיפוטי ועל כן נעצר ונכבל בידיו וברגליו.

11.        דבריו של השוטר יחיא ביסאן לפיהם ידע מראש כי הנאשם מורחק מן המקום, אינם מהימנים בעיניי. הם סותרים לא רק את דברי חברו שרון, אלא גם את הדברים שציין בעצמו על בדיקת זהותו של הנאשם ואף את מעמדו במחשב.

12.        אין מחלוקת בין הצדדים, כי עד הגעת הניידת לתחנה, לא התרחשו אירועים חריגים. לעניין ההתרחשות עם הגעת הניידת לתחנה, קיימות מספר גרסאות.

13.        לאחר שבחנתי את כל הגרסאות בעניין זה, מצאתי כי האמת מסתתרת במספר משפטים שנרשמו ע"י השוטר יחיא ביסאן.

השוטר מציין בדוח הפעולה (ת/1), כי לאחר הגעה לתחנה, ביקש מהנאשם להתלוות אליו "…הוא סירב ללכת, התחיל להגיד "אני אזיין אותך יא בן זונה, חכה אני אתפוס אותך בחוץ…" בהמשך מציין השוטר "…לציין שהשתמשתי בכוח סביר, אחזתי בידו הימנית על מנת להוביל אותו לקומה 2, שאלתי אותו מספר פעמים האם הוא מעוניין בטיפול רפואי , הוא מסר שלא…"

14.        מן האמור בדו"ח הנ"ל עולה, כי עד לסירובו של הנאשם לרדת מהניידת, הדברים התנהלו ברוגע יחסי.

נוכח סירוב הנאשם לרדת, ייתכן כי השוטר יחיא השמיע ביטוי חריף כלפיו ומשך אותו החוצה, הנאשם נפל ונגרר מעט, דבר שגרם לפגיעות בו.

15.        הדברים מקבלים חיזוק גם מדברי רס"ל בעאדש שכנראה חשש שחברו יסתבך ועל כן, תומך בגרסתו כי הנאשם זרק עצמו ואז צעק שיתלונן עד זה מוסר "…הסתכלתי והבחנתי כי השוטר בכלל רחוק מהחשוד כמטר וחצי ובכלל לא נוגע בו…"

דברים אלה אינם מתיישבים עם הדברים שהשוטר יחיא מוסר בדוח הפעולה שלו.

16.        הנאשם עצמו מסר גרסאות סותרות לגבי נסיבות המצאותו בתחנה המרכזית הישנה. תחילה מסר כי בא לקנות סיגריות, בהמשך מסר כי בא לגבות חוב כספי.

למרות הבעייתיות בגרסת הנאשם, אני מאמין לו כי לא הפיל את עצמו כדי לגרום לעצמו חבלות ולהעליל על השוטר יחיא.

הנאשם מסר בהודעתו, כי כל טענותיו מופנות כלפי השוטר יחיא וכי אין לו טענות כלפי השוטר שרון בעאדש.

  1.        הנאשם גם אישר, כי שיחק עם האזיקים בעת ההמתנה לחקירתו. השוטר ציין כי הנאשם המשיך בקללותיו, הוא העביר לו את האזיקים מאחור קדימה שנרגע ואז הבחין בשריטה בידו.

סיכומים :

18.        ביום 15.01.15 שהה הנאשם באזור התחנה המרכזית בניגוד להחלטתו של כבוד השופט קאפח מיום 10.04.14.

הנאשם אישר את הדברים וטען, כי שכח את הצו. הנאשם לא טען כי ההליך הסתיים או כי ניתנה החלטה אחרת בנושא זה. גם ההגנה לא הגישה כל מסמך הסותר את האמור בהחלטת השופט קאפח (ת/6).

19.        נוכח האמור לעיל, אני קובע כי הנאשם הפר את הוראה חוקית כמיוחס לו בכתב האישום.

20.        אחרי ניסיון התחמקות הנאשם הזדהה בפני השוטרים שמצאו בבדיקה במחשב המשטרתי כי קיים נגדו צו הרחקה. בשלב זה היה ראוי לעכב את הנאשם לחקירה. נראה כי מעצר וכבילה בידיים ורגליים היה צעד קיצוני.

  1.        נוכח קביעתי כי הנאשם הופל נוכח סירובו לרדת מהניידת והפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מאותה נפילה וגרירה, נראה לי כי לא יהיה זה צודק להרשיעו בהעלבת עובד ציבור ואיומים.

בנסיבות אירוע זה, יש לראות במעשים אלה זוטי דברים. הנאשם שם בדבריו את הדגש על רצונו להתלונן נגד השוטר ולהביא להוצאתו מהמשטרה. ניתן להבין את תחושותיו הסובייקטיביות של הנאשם לאור תחושתו כי הופל בכוונה ונגרר כדי להשפילו.

22.        לעניין הנסיבות שציינתי לעיל, התחשבתי גם בקביעתי כי מקרה זה הצדיק עיכוב ולא מעצר.

23.        סוף דבר, הנאשם מורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית ומזוכה מיתר העבירות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ח, 12 יולי 2018, במעמד הצדדים