קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4Q6Zl-1cS

יניב קובוביץ, http://www.haaretz.co.il/news/mevaker/1.2861839

מבקר המדינה – דוח ביקורת הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה, קובץ pdf

המשטרה לא הצליחה להתמודד עם פרויקט מצלמות המהירות: בגלל עומס הדו"חות היא ביטלה עשרות אלפי כתבי אישום, והכפילה את מהירות הנסיעה המותרת כדי להפחית את מספרם. המבקר: "תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה"

דו"ח מבקר המדינה, שבדק את פרויקט מצלמות המהירות במשטרה, באגף התנועה ובמשרד לביטחון פנים, מצביע על תרבות ארגונית קלוקלת ובעייתית של משטרת ישראל. הדו"ח מתאר שקרים של קצינים בכירים ביותר במשטרה לצורך ביטול דו"חות תנועה שקיבלו, ביטול דו"חות לשוטרים, ביטול המוני של כתבי אישום בניגוד לנהלים כדי לעמוד ביעדי העבודה וניסיונות במשטרה לטייח את ממצאי דו"ח המבקר.

מבקר המדינה יוסף שפירא כותב כי:

"הממצאים בנושא זה, בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה, שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה, והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה — בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה — יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה".

בתקופה שבין יוני 2014 ופברואר 2015 בדק מבקר המדינה היבטים באכיפת חוקי תעבורה וביישום פרויקט מצלמות המהירות א-3. הביקורת נערכה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה. ביולי 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות וידאו דיגיטליות א-3: 200 מהן יועדו לתיעוד כלי רכב הנוסעים במהירות הגבוהה מהמותר ומאה מצלמות נוספות שיועדו לתעד כלי רכב חוצים באור אדום בצמתים מרומזרים.

מצלמת מהירות ליד צומת חולון. צילום: תומר אפלבאום
מצלמת מהירות ליד צומת חולון. צילום: תומר אפלבאום

באחת הבדיקות, מצא המבקר שבשנת 2013 תועד מפקד מרחב ירקון במחוז תל אביב, תת ניצב יהודה דהן, נוהג במהירות מופרזת בכבישי בירושלים בחמש הזדמנויות שונות. רק שנה מאוחר יותר פנתה היחידה הרלוונטית לדהן וביקשה את התייחסותו.

לפי הדו"ח, משטרת ישראל לא היתה ערוכה לקבלת המערכת ולא הצליחה להתמודד עם מספר הדו"חות שהמערכת סיפקה לה. המבקר מצא שכחלק מהניסיון להתמודד עם שטף הדו"חות הוחלט באגף התנועה לבטל אלפי כתבי אישום באופן שרירותי, ולהעלות ולהכפיל את מהירות הנסיעה שמפעילה את המצלמה, כדי להפחית את מספר הדו"חות. אבל החלק החמור ביותר בדו"ח המבקר, העשוי להגיע גם למחלקה לחקירות שוטרים או לבית הדין למשמעת, הוא מחיקת דו"חות תנועה שניפקה מערכת המצלמות לשוטרים, כולל הקצינים הבכירים. המבקר מצא תרבות שקר בכל הרמות והדרגות לצורך ביטול דו"חות תנועה. ממצאי המבקר נוגעים לשני ניצבים מכהנים ששימשו ראשי אגף התנועה בעת הכנת הדו"ח, שתחת פיקודם בוצעו לכאורה המעשים המתוארים בדו"ח המבקר: ניצב בדימוס ברונו שטיין וניצב משה צ'יקו אדרי, שמונה באחרונה למפקד מחוז תל אביב. מבקר המדינה דורש מהמפכ"ל לבדוק את התנהלות שני הניצבים בעת האירועים ואת מידת אחריותם לממצאי הדו"ח.

דו"ח המבקר על ביטול דו"חות לשוטרים
דו"ח המבקר על ביטול דו"חות לשוטרים

אחד הפרקים החמורים ביותר בדו"ח נוגע לטיפול לקוי בעבירות תנועה של נהגי כלי רכב משטרתיים שתועדו במצלמות האלקטרוניות. המשטרה, עולה מהדו"ח, אינה אוכפת עבירות תנועה על שוטרים שנקלטו במצלמות ומבטלת להם דו"חות באופן שיטתי. עוד נמצא שרוב השוטרים שתועדו במצלמות ונימקו זאת בפעילות מבצעית — שיקרו. הדו"חות שלהם בוטלו בניגוד לחוק.

כתבי אישום נגד אזרחים שנמחקו בגלל רשלנות המשטרה - דו"ח המבקר על ביטול כתבי אישום לאזרחים
כתבי אישום נגד אזרחים שנמחקו בגלל רשלנות המשטרה – דו"ח המבקר על ביטול כתבי אישום לאזרחים

בפקודת המטה הארצי הנוגעת ל"משמעת נהיגה ברכב משטרה" נקבע, שנהג ברכב משטרה ינהג על פי דיני התעבורה. רק במקרים של אילוץ מבצעי ניתן לחרוג מדיני התעבורה, וגם אז הדבר צריך להיעשות בזהירות המתבקשת, כדי לא לפגוע בחפים מפשע. לפיכך, אם מתברר כי העבירה לא נעברה בעת פעילות מבצעית, המשטרה נדרשת לזהות את השוטר הנוהג ולהסב את דו"ח התעבורה על שמו.

בדיקת המבקר גילתה שעד מ–2012 עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול ב-1,337 מכלל 2,777 דו"חות התנועה שניתנו לכלי רכב משטרתיים, כלומר כ-53% מהם (420 דו"חות משנת 2012, 443 מ–2013 ו-474 מ–2014). שנה וחצי לאחר תחילת הפעלת המצלמות, נובמבר 2013, היו בכל המחוזות 1,478 דו"חות לכלי רכב משטרתיים שהטיפול בהם לא הושלם. בפברואר 2015 היו 1,471 דו"חות שנקלטו במערכת המצלמות.

במחוז מרכז חלה בתקופה הנדונה עלייה של 68% בקירוב במספר הדו"חות שטרם טופלו. המבקר מצא כי מחוז זה לא טיפל בדו"חות שניתנו לכלי רכב משטרתיים ושהועברו אליו משוטרי יחידת א-3. קצין אגף התנועה (את"ן) המחוזי נהג להחזיר את הדו"חות ליחידת א-3, ושם הם נותרו ללא טיפול. רבים מהם התיישנו ונמחקו.

במחוז צפון נרשמה גבוהה פי כמה — של 540% בקירוב — בדו"חות תנועה שקיבלו שוטרים מיחידת א–3. בנובמבר 2013 נכנס לתפקידו רכז אגף תנועה במחוז חוף ומצא על שולחנו כ–800 דו"חות לרכבי משטרה שלא טופלו. היה עליו לשייך את הדו"ח לנהג ברכב באותו הזמן. עד פברואר 2015 טיפל הרכז ב-150 מהם בקירוב והתעלם מהשאר. המשטרה נאלצה למחוק מאות רבות של עבירות תנועה של שוטרים בשל התיישנות, ובשל אי־שיוך שיטתי של דו"חות אלה ליחידות השונות. במחוז ירושלים בוטלו דו"חות וכתבי אישום על עבירות תנועה מחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בניגוד לנוהלי המשטרה.

גם הקצונה הבכירה ביותר במשטרה נלכדה בעבירות תעבורה במצלמות א–3, ופעלה אצל מפקדיה לבטל את הדו"חות שקיבלה. לפי נוהלי המשטרה, מי שמוסמך להחליט על הטיפול בדו"חות לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה הוא ראש אגף התנועה או המפכ"ל. בדיקת מבקר המדינה גילתה שקצינים בדרגות בכירות אלה, שקיבלו דו"חות וכתבי אישום על נהיגה במהירות מופרזת, דיווחו שהיו באותה עת בפעילות מבצעית.

תת ניצב דהן תועד ארבע פעמים נוסע במהירות 128-99 קמ"ש בכביש שהמהירות בו מוגבלת ל-70 קמ"ש, ופעם נוספת תועד נוהג במהירות של 108 קמ"ש בכביש בו המהירות מוגבלת ל-80 קמ"ש.

רק כעבור שנה כמעט, בפברואר 2014, פנתה היחידה שהעבירה התקיימה בתחומה לדהן שנהג ברכב המתועד וביקשה את התייחסותו. פניות נוספות הועברו לדהן במארס ובאוגוסט אותה שנה. עד ספטמבר 2014 לא התקבלה התייחסותו של הקצין לפניות, ואז העבירה היחידה את הטיפול בנושא למדור תנועה באת"ן (אגף התנועה).

כתשעה חודשים לאחר משלוח הפנייה הראשונה, שלח קצין דהן למדור תעבורה התייחסות לכל אחד מכתבי האישום והודעות הקנס. באותה התייחסות הסביר מדוע היה צורך מבצעי לנהיגה במהירות מופרזת באותם כבישים. המבקר בדק את כל אותם הנתונים ומצא כי מרביתם של האירועים שהיו בתחום המחוז, הסתיימו תוך דקות ספורות ולעיתים כלל לא הגיעה ניידת משטרה לזירה. דהן, מבחינתו, מסר נתונים למבקר המדינה שלא עמדו מול המציאות יומן המבצעים.

תת ניצב נוסף שהמבקר מזכיר הוא מפקד משמר הגבול ירושלים, יזהר פלד. הקצין תועד תשע פעמים נוסע במהירות 125-110 קמ"ש בכביש 3 בקטע שבין קרית מלאכי לצומת נגבה, אזור בו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש. תשע העברות תועדו מיוני עד אוקטובר 2013 ובגינן הופקו שני כתבי אישום ושבע הודעות קנס.

בדצמבר 2013 העביר פלד לאגף התנועה את התייחסותו לתשעת המקרים, וכתב בה שכל הנסיעות שתועדו היו נסיעות "בתפקיד ובמסגרת פעילות מבצעית". הוא צירף מסמכים לאימות טענותיו לגבי כמה מן המקרים.

באותו החודש המליץ ראש מדור תעבורה באת"ן לבטל את הודעות הקנס ואת כתבי האישום מטעם "אין אשמה", בטענה ש"הנסיעה בוצעה לצורך ביצוע תפקיד עם צידוק". בהמשך להמלצה זו החליט ראש את"ן דאז, ניצב משה אדרי, לבטל מטעם "אין אשמה" שישה דוחות – שניים שהופקו בגינם כתבי אישום וארבעה שהופקו בגינם הודעות קנס. שלושת הדוחות האחרים לא בוטלו, והקנס נרשם על שמו של הקצין.

אולם, בדיקת המבקר העלתה שהמסמכים שהציג הקצין למפקדים הבכירים לא יכולים להעיד בשום מקרה על העובדה שנעברו בפעילות מבצעית, ולעיתים אף שללו את הטענה. "המלצת ראש מדור תעבורה והחלטת ראש את"ן א' התקבלו אף על פי שעל סמך הפרטים שהובאו לעיל, אי אפשר לקשור בין האירועים המבצעיים שפירט הקצין בהתייחסותו ובין הנסיבות שתועד בהן נוהג במהירות מופרזת (במיוחד כך במקרה שציין כי מדובר בנסיעה 'חזרה הביתה'). החלטות ראש את"ן א' לא לוו בהנמקות או בהסברים לאי ההתאמה הזה", כתב המבקר בדו"ח.

הדו"ח מתייחס גם למפקד היחידה המרכזית של מחוז ירושלים ניצב משנה תומר בדש, שכיהן בעבר כמפקד תחנת באר שבע. ב-19.10.12 בשעה 00:44 צולם רכבו של בדש נוסע במהירות 132 קמ"ש, בכביש שהמהירות המותרת בו היא 90 קמ"ש. בגין עבירה זו הופק לבדש כתב אישום.

"לא זכור לי הנסיבות שבגינן נסעתי במהירות זו", ציין בדש בהקשר זה. בהתייחסות אחרת לאותה עבירה מסר: "בתאריך ובשעות הנ"ל היו שני אירועים חריגים בגזרת התחנה… ייתכן ובמהלך הנסיעה צולמתי לפיכך במהירות". בשל כך דרש בדש לבטל עבורו את הדוחות ואת כתבי האישום.

במאי 2013 המליץ ראש מדור תעבורה באת"ן לבטל את כתב האישום מטעם "חוסר עניין לציבור". ראש את"ן אז, ניצב בדימוס ברונו שטיין, קיבל את ההמלצה וביטל את כתב האישום. מבדיקת יומני המבצעים עולה כי האירוע הראשון שהביא בדש כראייה לפעילות מבצעית הסתיים 44 דקות לפני שתועד במצלמת א-3. עוד העלתה הבדיקה שמדובר באירוע שהסתיים דקה לאחר שהתחיל. לא נמצא ביומני המשטרה תיעוד לכל פעילות אחרת של המשטרה בקשר לתלונה, באותה שעה או בסמוך לה.

בדש היה מפקד תחנת באר שבע ביום בו נרצח גדי ויכמן. כמו כן היה בין אלו שהחליטו להדיח את השוטרת הזוטרה שדיווחה דיווח שקרי על כך שהיתה באירוע למרות שלא עשתה זאת בפועל. בדש וקצינים נוספים החליטו להדיחה משירות רק משום ששיקרה למפקדים ולוועדה, ועל כן מעניין יהיה לראות כיצד יפעל. "ראש האגף ביטל את כתב האישום אף על פי שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שפירט נצ"מ תומר בדש בהתייחסותו לנסיבות שתועד בהן נוסע במהירות מופרזת. החלטת ראש את"ן ב' לא לוותה בהסבר או בנימוק".

המבקר החליט לבדוק כמה מקרים שבהם טענו קצינים בכירים לפעילות מבצעית. הבדיקה נעשתה באותם מקרים שנמצא כי ראשי את"ן דאז וממלא מקומו ביטלו את רוב הדו"חות וכתבי האישום לקצינים אלה. המבקר מצא, כי רוב האירועים המשטרתיים שנבדקו הסתיימו דקות ספורות אחרי תחילתם, בניגוד לדיווח של אותם מפקדים, שנאלצו לנהוג במהירות מופרזת במשך 20–30 דקות. באחד המקרים אף לא נשלחה ניידת משטרה לאירוע שציין קצין בכיר. במקרים אחרים לא נמצא מידע על השתתפות הקצין המדווח באירוע.

באחד האירועים שציין קצין בכיר כפעילות מבצעית גילתה הבדיקה, שהיה זה גילוי רכב שחנה במשך שנה בחניית בניין, שהאירוע הסתיים בתוך דקה ושהמתלוננת הופנתה לעירייה. שהקצין הבכיר תועד במצלמה במרחק עשרות קילומטרים מהמקום. ובכל זאת בוטל הדו"ח בהוראת בכירים במשטרה.

בחלק מהמקרים בחרו הניצבים להמיר דו"ח תנועה של קצין בכיר באזהרה, בטענה שזו עבירה ראשונה שלו. בדיקה גילתה שגם קצינים שהיו להם דו"חות קודמים, שחלקם לא טופלו, קיבלו המרה של דו"ח לאזהרה. מבקר המדינה מעיר לראש המדור ולראש את"ן: "ההחלטה על המרת הדו"ח באזהרה התקבלה בניגוד לנוהל את"ן, שכן באותה עת היה תלוי ועומד כנגד הקצין דו"ח נוסף בגין עבירה שביצע אחרי תאריך העבירה שבגינה פנה להמרה לאזהרה".

גם על נהגים בכלי רכב של שב"ס המשטרה לא אכפה את החוק. בביקורת נמצא כי מאפריל 2012 עד פברואר 2015 תיעדו מצלמות א-3 215 אירועים שרכבי שב"ס עברו עבירות. הטיפול במקרים אלה טרם הסתיים, כי שב"ס סירב להעביר למשטרה את פרטי הנהגים. בכך גרם להתיישנות חלק גדול מהדו"חות ולביטולם.

בסיכום פרק זה כותב המבקר: "התנהלות המשטרה בכל היבטי הטיפול בדו"חות התנועה שנרשמו לשוטריה משקפת תמונה עגומה של כשלים מערכתיים, שבאו לידי ביטוי בטיפולה במאות דו"חות שנרשמו לרכבי משטרה; בדיווח שמסרו קצינים בכירים במסגרת בקשות לביטול דו"חות; ובהליך הבחינה וההחלטה בבקשות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כשלים אלה, הנוגעים לאופן אכיפת המשטרה את הוראות הדין על שוטריה, הם כשלים מן התחום הערכי והם פוגעים הלכה למעשה באמון הציבור במשטרה. משרד מבקר המדינה סבור כי הקפדה על אכיפת החוק בתוך המשטרה חיונית גם לאכיפת החוק על הציבור, שכן היא מחזקת את אמון הציבור במשטרה ובשלטון החוק".

עוד אומר המבקר: "המשטרה, המופקדת על מערכת אכיפת החוק בכלל ועל אכיפת חוקי התעבורה בפרט, חייבת לוודא שהשוטרים יקפידו על הוראות החוק וישמשו בכך מופת לשאר אזרחי המדינה. וכבר קבע בית המשפט העליון: 'על שוטר במערך המשטרה חלה חובת אמון מיוחדת, בהיותו איש אכיפת חוק, הנזקק למלוא הסמכות המוסרית כדי לאכוף את החוק על זולתו. נדרשת ממנו הקפדה יתירה בקלה כחמורה'".

המבקר רואה בחומרה את העובדה שהמשטרה לא טיפלה כנדרש ב-1,400 דו"חות בקירוב שניתנו בשל עבירות תנועה של שוטרים בכלי רכב משטרתיים. המבקר סבור כי על המפכ"ל לבדוק את ההתנהלות שהביאה להצטברות הדו"חות, אי הטיפול בהם וביטולם, ולבחון את התנהלות הגורמים האחראים לכשל זה.

מחיקת עשרות אלפי אישומים

המבקר בדק את הטיפול בכתבי אישום על עבירות תנועה בשנים האחרונות, לרבות אלה שהופקו מפרויקט א-3. לפי ממצאי הבדיקה, בשנים 2015–2012 נמחקו כ-55 אלף כתבי אישום על עבירות אלה — חלקם מחמת התיישנות (רובם לא מפרויקט א-3). בשנת 2012 נמחקו כ-27 אלף כתבי אישום לאזרחים שנקלטו במצלמות עוברים עבירה. בשנת 2013 נמחקו כ–13 אלף כתבי אישום, בשנת 2014 נמחקו כ-10,000, וב-2015 נמחקו כ-5,000 כתבי אישום.

מחיקת כתבי האישום נעשתה בעיקר בשל חוסר מקצועיות וחסר יעילות של מחלקת התביעות באגף התנועה: הצטברות אלפי כתבי אישום בכל שנה, בלא שנקבעו להם מועדי משפט בשל התנהלות לא יעילה עם מערכת המשפט. בתחילת פברואר 2015, למשל, היו 17,160 כתבי אישום ללא מועד משפט, חלקם עוד משנת 2007. בשנים 2014-2013 בלבד הצטברו כ-14 אלף כתבי אישום שלא נקבע להם מועד משפט, 9% מכלל כתבי האישום לעבירות תעבורה שהופקו באותן שנים. בשל כך ועקב קשיים בניוד כתבי האישום בין תחומי השיפוט התיישנו ונמחקו אלפי כתבי אישום.

בפברואר 2015 מסר אגף התביעות של המשטרה באשדוד למשרד מבקר המדינה כי כ-30%-25% מכתבי האישום שנשלחו בדואר ממערכת א-3 מוחזרים אליו, כלומר אי אפשר להגישם לבית המשפט, ומועדי המשפט לכתבי אישום אלה יורדים לטמיון. המבקר העיר למשטרה, שהפקת כתבי אישום על עבירות תנועה בלא שנקבע להם מועד משפט מובילה בסופו של דבר למחיקת כתבי אישום. "מחיקת כתבי אישום בנסיבות אלה פוגעת פגיעה מהותית בשוויוניות בפני החוק, ביעילות האכיפה ובהרתעה המשטרתית, ויש בה משום בזבוז משאבים המושקעים בהפקתם של כתבי האישום", כותב המבקר.

"עד מועד סיום הביקורת השקיעה הממשלה כ-100 מיליון ש"ח בהקמת פרויקט א-3 ובהפעלתו השוטפת. אחת ממטרות הפרויקט היתה הפקת כתבי אישום בתוך זמן קצר ממועד העברה וצילומה… אולם בביקורת נמצא כי לא היתה היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לבט"פ והמשטרה לטיפול בכתבי האישום שתפיק המערכת, אשר יאפשר את העברת כתבי האישום לדיון בבתי המשפט ללא דיחוי, ובשל כך נפגעה יעילות הפרויקט".

הכפלת המהירות המותרת

מהרגע שנכנסה מערכת המצלמות א–3 לפעולה, המשטרה החלה לקבל כמויות אדירות של דו"חות שהיא לא ידעה להתמודד אתה — לא בהכנת כתבי האישום ולא בהופעה בבתי המשפט. הדבר יצר בלבול אצל בכירי המשטרה, בעיקר באגף התנועה. כדי לעצור את שטף כתבי האישום ללא מועד משפט העלתה המשטרה את סף האכיפה של רבות ממצלמות המהירות בכבישי הארץ, וכיילה אותן כך שיצלמו רק נהיגה במהירות העולה בהרבה על המהירות המותרת. נמצא כי משנת 2013 עד 2014 חלה ירידה במספר כתבי האישום שהופקו בשיעור של 46% — מ-17 אלף בשנת 2013 ל-9,000 בשנת 2014 — בשל כיול המצלמות, כך ייתעדו רק נהגים הנוסעים במהירות כפולה מזו המותרת.

לדוגמה, ביוני 2014 נקבע כי בכביש עירוני מסוים, שמהירות הנסיעה המותרת בו היא עד 60 קמ"ש, יהיה סף האכיפה 135 קמ"ש. בכביש בין־עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא עד 80 קמ"ש והוא מוגדר כביש אדום, נקבע כי סף האכיפה יהיה 165 קמ"ש, משום שבאותה עת הצטברו 4,000 כתבי אישום באזור ירושלים שהמתינו למועדי משפט.

בשנת 2015 פעלו בצמתים מרומזרים 60 מצלמות א–3. ספי האכיפה של 26 מהן הוגבלו לתיעוד עבירות חמורות בלבד. "מהאמור עולה כי החלטת המשטרה לקבוע ברבות מן המצלמות ספי אכיפה גבוהים כדי עשרות קמ"ש ואף למעלה מפי שניים מהמהירות המותרת, יש בה כדי לפגוע בהשגת המטרות המרכזיות של הפרויקט", קבע המבקר.

עלות שנתית של הפעלת מצלמה היא כ-130 אלף שקלים (לא כולל הוצאות המשטרה על כוח אדם, כלי רכב וכו'). המבקר סבור שעלות הפעלת מצלמות שסף האכיפה שלהן הועלה גבוהה במיוחד ביחס לתרומתן לאכיפת חוקי התעבורה. אף שחלק מהמצלמות לא פעלו וכיילו אותן באופן כזה שהן בלתי יעילות, הוחלט במשטרה להצטייד במצלמות נוספות. במארס 2015 הזמין המשרד לביטחון הפנים 40 מצלמות, בנוסף על ה-60 שהותקנו, והתקנתן הושלמה עד סוף 2015. "המבקר רואה בחומרה את הכשל המערכתי בהפעלה יעילה של מערך מצלמות שעלותו, למן הקמתו, מסתכמת ב-100 מיליון ש"ח ויותר", מאמר בדו"ח.

אין אכיפה בגדה

מצלמות הותקנו גם במחוז שי בגדה המערבית. אבל במשטרה החליטו לבטל כל דו"ח לרכב פלסטיני שייקלט במצלמות, בשל קשיי אכיפה. במחוז שי נרשמה עלייה מתמדת בתאונות דרכים והמבקר מצא שהמחוז לא עושה כלל שימוש במצלמות. בנוסף לזה, לא יושמו במחוז לקחי דו"ח המבקר משנת 2009 על תאונות דרכים בגדה.

"לא היה מקום להוציא מאות אלפי ש"ח על התקנת שלוש עמדות מצלמה בלי להפעילן. יש להפעילן לאלתר, ועל המשטרה לפעול בהקדם בתיאום עם המינהל האזרחי לאכיפת חוקי התנועה ביעילות גם בשטחי איו"ש, על כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות הנוהגים בכלי רכב בעלי לוחית רישוי פלסטינית", כתב המבקר.

המבקר גם רואה בחומרה את העובדה שלא יושמה הערתו משנת 2013 בדבר הצורך באכיפה משמעותית של החוק על עברייני תנועה פלסטינים.

"עקב העלייה במספר התאונות ובמספר הנפגעים באיו"ש, על ראש את"ן לפעול עם המינהל האזרחי ועם מתאם פעולות הממשלה בשטחים לתגבור אכיפת החוק בכבישי איו"ש, גם באמצעות מצלמות", נאמר בדו"ח.

עוד מוסר דו"ח המבקר, שהמשטרה מוחקת דו"חות תנועה לתיירים שלא עזבו את הארץ, ולנהגים בכלי רכב מושכרים שהמשטרה מתקשה לזהותם.

בזבוז במרכז שליטה

לצורך ביצוע פרויקט מצלמות א-3 הקימו המשרד לביטחון הפנים והמשטרה מרכז שליטה ובקרה ששטחו 1,603 מ"ר, עם עוד 1,120 מ"ר שטחי שירות. בפקודת הארגון להקמת היחידה נקבע כי מבנה מרכז השליטה והבקרה יקיף תשתית שתאפשר פעילות באמצעות 74 שוטרים, שיתמכו בהפעלת 300 מצלמות לכל היותר. בפברואר 2015 פעלו במרכז השליטה והבקרה שהוקם 14 השוטרים בלבד. חלק גדול מהמרכז לא אוכלס ובחלק גדול משטחי השירות לא נעשה שימוש (למשל, מספר מקומות החניה היה גדול פי 2.8 לפחות מהדרוש).

במכרז דרשה המשטרה מהחברה שהקימה את מרכז השליטה להקים מטבח וחדר אוכל שעלות הציוד בהם יותר היא 400 אלף שקלים. המבקר מצא כי המטבח וחדר האוכל, על ציודם, נמסרו למשטרה במחצית השנייה של שנת 2011 ומאז לא נעשה בהם כל שימוש.

תגובות הגופים המבוקרים

המשטרה מסרה בתגובה לדו"ח המבקר: "א-3 הינו פרויקט תשתית לאומי הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. בשנה האחרונה וללא קשר לדו"ח המבקר, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרויקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונוהלי העבודה. בהקשר נציין זה כי הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015. א-3 הינו פרויקט בעל חשיבות רבה לבטיחות בדרכים ואכיפת חוקי התנועה. בפרויקטים מסוג זה, התהליכים הם ארוכי טווח ועל כן הביקורת היא חלק מתהליך הלמידה והשיפור המתמיד, תוך יישום הפרויקט.

"המשטרה מתייחסת לדו"ח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר שקיבל מידע על כלל השיפורים שבוצעו בתהליך הביקורת. המשטרה מסכימה עם עמדת המבקר, כפי שצוינה בדו"ח, שלפיה המחסור במועדי משפט הוא הפקטור המשמעותי המונע אופטימיזציה של הפרויקט. יודגש כי פרויקט א-3 לבדו  מסוגל להפיק כחצי מיליון הזמנות לדין וכשישה מיליוני דו"חות בשנה. זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד. הבעיה היא מובנית – מחסור ניכר במועדי משפט. עקב מחסור חמור וממושך זה המשטרה נאלצה להימנע מהפקת דו"חות ללא הבחנה, כדי למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט".

המשרד לביטחון הפנים מסר בתגובה: "כבר עם קבלת טיוטת דו"ח המבקר, לפני כמה חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך, למשל, לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר. בעניין פרויקט המצלמות יש להדגיש שקיים פער עצום בין כמות הדו"חות שמצלמות א-3 מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. המצלמות מסוגלות להפיק מיליוני דו"חות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד. המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, כי הדו״חות שיפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט שקובעת מערכת המשפט".