קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4Q6Zl-ZD

מפקד מחוז ש"י הפורש, שלומי מיכאל, מסמל את האנוכיות המוחלטת והקרייריסטיות הבזויה שהובילו את משטרת ישראל לשפל המושחת בו היא נמצאת

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/003-D-107691-00.html

שלומי מיכאל. לך הביתה
שלומי מיכאל. לך הביתה

ניצב שלומי מיכאל, המפקד הפורש של מחוז ש"י במשטרת ישראל, מסמל את מה שרקוב מן היסוד במשטרה: העדפת האינטרס האישי על פני השליחות הציבורית. זה מה שמוביל לשחיתותיות, זה מה שמוביל לעבירות המין, זה מה שמוביל לשקרים הבלתי-פוסקים.

מיכאל פיקד תשעה חודשים בלבד על המחוז והודיע במפתיע על פרישה. בראיון לוואלה, הוא אומר (יום ה', 26.11.15): "מספיק לי, אני לא אתן עוד ארבע שנים, אעשה הכל מאותו דבר, אחכה להתמודדות ואז יביאו מישהו מבפנים, מישהו מבחוץ או מישהו אחר. מספיק ודי, הבנתי ומיציתי".

במילים אחרות: מיכאל הולך כי איש אינו מבטיח לו שהוא יהיה המפכ"ל הבא. חד וחלק. הוא אפילו לא מנסה להסתיר זאת. העובדה שאנחנו בעיצומו של גל טרור המתמקד במחוז עליו הוא מופקד – לא מזיזה לו. העובדה שזהו תפקידו הראשון בדרגת ניצב, ולכן ממילא לא יוכל להיות מועמד למפכ"ל בסבב הבא – לא מזיזה לו.

זוהי חשיבה אנוכית שקשה למצוא חמורה ממנה. זוהי התמקדות קרייריסטית צינית שקשה למצוא מקוממת ממנה. לעזאזל טובת המדינה, לעזאזל שלום הציבור, לעזאזל ביטחון התושבים והחיילים. שלומי מיכאל לא יהיה המפכ"ל הבא – אז שלומי מיכאל לא יהיה במשטרה בכלל.

כאשר זוהי צורת החשיבה של קצינים בכירים, אין פלא שיש ביניהם וסביבם ותחתיהם כאלו שחושבים שהכל מותר להם והכל מגיע להם. מותר להם לקבל מתנות במאות אלפי שקלים. מגיע להם לקיים יחסי מין עם שוטרות. מותר להם לשקר למפקדיהם ולבתי משפט. מגיע להם לקבל הסעות בחינם. האנוכיות המוחלטת היא זו שמצמיחה שחיתות, כי היא אומרת: הדבר היחיד שחשוב הוא מה שאני רוצה, הדבר היחיד שמשנה הוא מה שאני צריך.

אני הייתי מגיש תביעת פיצויים נגד מיכאל על הפרת חוזה. אני לא יודע אם לניצבים יש חוזה בכתב לגבי כהונתם, אבל אין ספק שיש לפחות חוזה מכללא: הם מקבלים דרגה ותנאי עבודה, ומתחייבים לשרת קדנציה שלמה (שלוש-ארבע שנים). מיכאל שירת תשעה חודשים, ויקבל פנסיה של ניצב. בעיני זוהי הפרת חוזה זדונית וצינית, ועל זה משלמים במזומן.

אם אני רוני אלשיך, אני אומר לשלומי מיכאל: לך הביתה. היום. לא בעוד שבוע, לא מחר. היום. שים עכשיו על השולחן את האקדח, את התג ואת המפתחות לרכב הצמוד. לך הביתה ותשכח מאיזשהו אירוע לכבודך. לך הביתה ואל תרעיל את הסובבים אותך. לך הביתה ואל תמשיך לבזות את המדים שאתה לובש. לך הביתה ואל תמשיך לטנף את שמה של משטרת ישראל. לך הביתה ואל תראה שוב את פרצופך בשום דבר שאיכשהו קשור למשטרה. ואם אתה מכיר עוד קרייריסטים בזויים כמוך – קח אותם איתך.